רצינו רק לשיר

הייתי אז הכי קטן בעיר
הכי קטן בעיר
ובשובי מהרחובות
אבי הניף שלטים מסוג
פוליטיקאים מושחתים תמיד מתחלפים
רק חברים אמיתיים לנצח לא יתחלפו
הייתי כבר רעב לשיר
רעב לשיר
שרתי עם כל החברים שלי
על גג מוזר מול הנהר
השאלה הייתה מי יהיה פה
כדי לאסוף את השברים?
מי יתחתן עם מי ומי יהיה זמר?
כל העולם מלא בצער
באלוהים הכל מראש נקבע
אני חושב שכבר הבנתי את זה קצת
ליד מרכז הספורט אמרה לי בוא נלך
אני קצת רעבה
רציתי רק לשיר איתה לשיר איתה
רצינו רק לשיר
רצינו רק לשיר
אני זוכר את הימים, את הלילות
גשמים גדולים
חוזר מהצבא, ישן שעות
טס אליה עד חולון
תיקח קפה, היא הציעה לי
כשקמתי קפוא מתגרד
אין, כמו האהבה אז בוא לא ניפרד היום
כל העולם מלא בצער
באלוהים הכל מראש נקבע
אני חושב שלא הבנתי את זה עוד
כשחברים זרמו בלילה לחצר שלה
רצינו רק לשיר...
ולפעמים למרוד
רצינו רק לשיר גם כשיצאו דמעות.
השיר הזה נכתב באייפון המתוק שלי
תשירו אותו אם בא לכם לשיר פה עוד
בתוך חדרי קריוקי או בחדרי הלב הכי ריקים
כמו אימוג'ים זולים בחנויות
בין צדיקים ואוהבים חסרי בתים, כן, כן
ליד כל אלה שלא רוצים אף פעם להזדקן
בתוך מתנ"סים בוערים או במטוסים הממריאים
ובחיים ללא מעצורים
כולם רוצים לשיר
כולם רוצים לשיר
רצינו אז לשיר
רצינו אז לשיר
כולם רוצים לשיר
כולם רוצים לשיר